סיור והתנדבות בחוות החופש
חוות החופש היא חוות הצלה ומתחם חינוכי. בחווה גרים הדיירים המקסימים כל אחד מהם מחזיק בסיפור ייחודי לו על האופן בו ניצל מתעשיות החיי/תעשיות הבידור מהחי. אחד מהדברים המקשרים בין המון חיות בחווה זה הנכות שלהן שהייתה חלק במה שעזר להם להינצל. איך? זה הוריד את כמות הרווח אשר היה אפשר להוציא מהן מה שהפך אותך לפחות רווחיות או מועילות לתעשייה שם אנשים טובים נכנסו והצליחו להציל אותן.
ביום שישי האחרון הגעתי לסיור ראשון שלי בחווה, זאת לאחר שביקרתי בעבר פעמיים שם בתור מתנדבת. הפעם הראשונה ששמעתי על החווה הייתה ב2014 כאשר שוחרר סרטון הדמיה שסיפר שהולכים להקים את החווה. זאת הייתה השנה בה גם הפכתי להיות טבעונית והשנה שבפעם האחרונה בחיי ביקרתי בגן חיות. כל החיים שלי הייתי מחוברת מאוד לבעלי חיים וגני החיות היו המקום בו "זכיתי" לפגוש אותן. אתם יודעים איך זה ילדים כשמספרים להם שהולכים לראות בעלי חיים בטח. התרגשות, שמחה, ציפייה אין סופית. גם כשהתבגרתי המשכתי להיות ככה. הפגישה עם בעלי החיים הייתה תרפיה, שמחה, בריחה מהעולם וכניסה לתוך מקום שבטוח לי בו בסביבה שלהן. כל מי שמכיר אותי יודע מה זה כשיש בעל חיים בסביבה אני מחייכת ומתלהבת. אבל, לראות אותם בין זכוכית ישובים במה שנראה ומרגיש כמו כלא היה גם מתסכל ולא שלם וברגע שעברתי לטבעונות ידעתי שאני לא הולכת יותר לתמוך בתעשייה כזאת. מהרגע שהודיעו על חוות החופש חיכיתי וציפיתי לביקור הראשון שלי בחווה. הייתי צופה בסרטון ההדמיה שוב ושוב ומדמיינת את הרגע בו אזכה לפגוש את החיות המשוחררות סוף סוף, לראות "חיות משק" משוחררות החיות בחופש שלם פעם ראשונה בחיי. עד שהחווה בארץ נפתחה, הספקתי להיות פעמיים בחוות הצלה בברלין, חוויה שתקבל פוסט בפני עצמה. באותה חווה אבל לא היו פרות או אפשרות לקיים יותר מידי אינטראקציה עם מגוון של חיות בצורה דומה לזאת שבחוות החופש.
באוקטובר 2016 החווה יצאה לפועל וכבר כ2017 מילאתי טופס והלכתי להתנדב בפעם הראשונה. כשנכנסים לחוות החופש בפעם הראשונה מקבלים שוק. באותה תקופה החווה הייתה הרבה יותר קטנה מהיום והכילה פחות חיות, אבל אני זוכרת כשנכנסתי וראיתי את בובה המהממת, את יוסי ועומרי, את כל העזים והכבשים ואפילו עשיתי את הסלפי הראשון שלי עם ברוך. שנה אחרי זה חזרתי לחווה להתנדב שוב. ההתנדבות כוללת בעיקר לנקות את מתחמי השינה של החיות ולהאכיל אותן, וכל אדם שרוצה יכול להגיע להתנדב (אחרי מילוי טופס).
הסיור וההתנדבות די שונים. הסיור מאוד מומלץ לאנשים שמרגישים שצריכים לקבל בצורה יותר נחמדה ומגשרת את הסיפורים של בעלי החיים בתעשייה. בסיור אין מראות קשים כמובן, יש מדריכה (מתנדבת) שמשמשת כקול לאותם ניצולים. עוברים בכל מתחם ושומעים את מה שעבר על אותם בעלי החיים עד שהגיעו לשם, ומה גרם לזה שדווקא הם יהיו אלו שניצלו. למשל, שירלי הוא תרנגול הודו עיוור. כשטבעונים הגיעו לתעד את התרנגולים והם שמו לב לזה והשתמשו בזה כדי לשכנע את הבעלים של המקום לשחרר אותו. ברגע שבעל חיים בתעשייה נחשב כ"פגום" הוא פחות רווחי להם והם שיחקו על הקלף הזה. הארנבים למשל, ניצלו מתעשיות הקוסמטיקה. בסיור היא מספרת על כך שהם לא אוהבים מגע אדם. קטע, כי מגיל צעיר אנחנו רגילים לפגוש ארנבים בפינות חי שמרימים אותם וכופים עליהם את המגע שלנו בזמן שהם בכלל לא נהנים מכך. במהלך כל הסיור אנחנו הולכים והכבשים והעזים המשוחררים מתהלכים איתנו בחווה ומבקשים ליטופים ואהבה. אחד מהדברים ששמים דגש עליו בחווה זה להוריד את הפחד הקיים בבעלי חיים מבני אדם. כשבעל חיים מגיע מהתעשייה הוא מפוחד, הוא יודע שכל פעם שבן אדם מתקרב אליו הוא הולך לחטוף מכות, או הולך להיחתך חלק מגופו, או שזה הסוף שלו. הוא מקשר את המגע של האדם לפחד, טרור ונרתע ממנו. זה לא פשוט אבל בחווה מצליחים להסיר את הפחד הזה באהבה, ליטופים, בהבנה. את המגע שם לא כופים. הוא מגיע בעדינות, בחמלה. אם אחת החיות לא רוצה ליטופים לא מכריחים אותה, עוזבים אותה בשקט ובמידה והיא תרצה היא תגיע.
בחווה מלמדים כיצד לגשת לבעלי חיים בצורה אכפתית, חמלתית וחכמה וזה אחד מהדברים הכי יפים שאפשר ללמוד. החלום שלי שכל אחד ילך שם לסיור ויצפה בעיניים שלו. לפעמים אנחנו יודעים כל כך הרבה על התעשיות, אנחנו מכירים מקרוב טבעוניים אבל עד שלא ראינו מה זה חיה משוחררת מול עינינו לא נוכל להבין עד כמה מגיע לה. לחיות בחופש, באהבה. אני מאמינה שכל אדם עם לב שמסתכל לחיה בעיניים, אותן עיניים עם עומק שחודר לך לנשמה, לא יוכל לחזור אחורה ולהתעלם מהסבל של כל שאר החיות בעולם שמגיע להן בדיוק כמו כל דיירי החופש להיות משוחררים. בשביל שזה יקרה זה תלוי רק בנו, כל אחד מאיתנו. חשוב שנתרום כמה שאפשר. בין אם זה לתרום כסף לחווה, להתנדב, לספר את הסיפורים שלהם. השינוי עם השנים קיבל קצב, עם הזמן, אנחנו מתקדמים לעבר עולם טוב יותר.
לינקים
אין על חוות החופש 🙂